החלטה בתיק עש"א 11733-06-12

1.         בפניי בקשת המבקש להורות על עיכוב ביצוע פסק דינו של המפקח על רישום מקרקעין, כב' המפקח אורן סילברמן (להלן: " המפקח"), מיום 8.5.12.

הרקע

2.         פסק הדין ניתן במסגרתה של תובענה אותה הגיש המבקש כנגד המשיבים בגין נזילה לדירתו, שנגרמה, לטענתו, מדירות מי מהמשיבים או מהרכוש המשותף.

3.         על פי חוות דעת סופית של המומחה אשר מונה מטעמו של  המפקח נמצא כי מקור הרטיבות אינו בדירות של מי מהמשיבים, אלא מדירה 6 שבעליה אינם חלק מן המשיבים. בהמשך, ועל פי ההסכמות אליהם הגיעו הצדדים, ניתן פסק הדין בו חוייב המבקש בתשלום הוצאות המשיבה 2 בגין ניהול ההליך בסך של 500 ש"ח, בתשלום הוצאות המשיבים 3 ו-4 בגין ניהול ההליך סך של 2,396 ש"ח וכן בביצוע עבודות להשבת מצב דירותיהם לקדמותן ובתשלום הוצאות המשיבים 5 ו-6 לרבות בגין ניהול ההליך סך של 6,437 ש"ח והשבת המצב לקדמותו.

4.         כאמור על פסק דין זה הגיש המבקש ביום 7.6.12 הודעת ערעור (עש"א 11733-06-12), ומועד הדיון בערעור קבוע ליום 20.9.12.

5.         ביום 21.6.12, ולאחר הגשת הערעור, הגיש המבקש למפקח בקשה דחופה לעיכוב ביצוע פסק הדין.

6.         ביום 5.7.12, לאחר שהוגשו תגובות המשיבים לבקשה, דחה המפקח את הבקשה לעיכוב ביצוע.

7.         לאור קביעת המפקח הגיש המבקש את הבקשה המונחת בפניי.

טענות המבקש

8.         לטענת המבקש הודעת הערעור מעלה על פניה טענות כבדות משקל אשר יש בהן בכדי להשליך על סיכויי הצלחה גבוהים ביותר.  במסגרת הבקשה מפרט המבקש בתמצית את טענותיו בערעור.

9.         עוד הוא טוען  כי אי היענות לבקשה עלולה להביא לכך שהוא יישא בתשלום סכומי כסף לא מבוטלים, בעוד שבאם יתקבל הערעור הוא עלול למצוא את עצמו בפני שוקת שבורה ולאחר שנדרש להוציא כספים רבים מכיסו לשווא, דבר אשר יסב לו נזק ניכר.

10.        לטענתו הנזק הצפוי לו מאי היעתרות לבקשה זו, עולה לאין שיעור על הנזק הצפוי למשיבים, שכן ככל שייגרם להם נזק אזי מדובר בשהות נוספת עד להכרעה בערעור.

11.        לטענת המבקש ההכרעה בשאלה האם יש ליתן סעד זמני, מורכבת מאיזון ושקלול של שני מרכיבים עיקריים- סיכויי הערעור ומאזן הנוחות.

12.        לטענתו בנסיבות דנן, מתקיימים שני השיקולים הללו ומשכך יש להורות על עיכוב ביצוע פסק הדין.

טענות המשיבים

13.        לטענת המשיבים יש לדחות את הבקשה וזאת  משום שהמבקש לא הרים את הנטל המוטל עליו ולא הוכיח אף אחד מן הטעמים הנדרשים ע"פ הדין לצורך עיכוב ביצוע פסק הדין נגדו. זאת ועוד טענו כי המבקש לא העלה אף נימוק כי אכן קיים חשש שאם הוא יזכה בערעור לא ניתן יהיה להשיב המצב לקדמותו. ואף לא העלה כל טענה לעניין יכולתו הכלכלית.

דיון

14.        לאחר שעיינתי בבקשת המבקש  ובתגובות המשיבים הגעתי למסקנה כי דין הבקשה להידחות.

15.        תקנות  466- 468 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד- 1984 (להלן: "תקסד"א") מסדירות את נושא עיכוב הביצוע של ההחלטה עליה מערערים וזוהי לשונן: